"שני ילדים בני שבע שוכבים על הגג. ילד וילדה. האחד הוא שלומי, השנייה היא אֵלה. הם שוכבים בין דודי השמש ורואים איך מוציאים גופה מהחלון. זה הרגע שבו מתחיל מוחו של שלומי לרשום" – כך מתחיל ספרו הנפלא (והראשון!) של שמי זרחין, 'עד שיום אחד'. מזל ששלומי התחיל לרשום, וכל כך חבל שבשלב כלשהו הפסיק....
לקריאת המאמר המלא
לקריאת המאמר המלא ניתן להירשם לאחד מהניוזלטרים מטה והאתר יפתח בפניך. מנויים או רשומים כבר באתר? לחצו כאן > הרשמו לניוזלטר כתיבה שיווקית או ניוזלטר ספרים.Already a member? התחבר כאן